Case Fileתחקיר עצמאי

לשון הרע / כינוס נכסים / זכויות יסוד

כונס נכסים חן פישר גבאי - זכות לחופש הביטוי נגד זכותו של הנתבע לשם טוב, הליך משפטי ראוי והוגן

כונס נכסים חן פישר גבאי - חופש הביטוי נגד הזכות לשם טוב, חן פישר גבאי משרד עורכי דין

חופש הביטוי הוא תנאי לביקורת על הליכי גבייה ועל כונס נכסים. אבל גם בתוך מחלוקת חריפה, האשמה בגניבה, מרמה או עבריינות אינה עוד טיעון טכני. היא עלולה לגעת בליבת שמו הטוב של אדם, במקצועו וביכולתו לקבל הליך משפטי ענייני והוגן.

שמו הטוב של אדם הוא לעיתים אחד הנכסים היקרים לו ביותר. הוא נבנה לאורך שנים, אך משפט אחד שנאמר בפני אחרים יכול לצבוע מחדש את עברו, את מקצועו ואת אופיו. מנגד, חופש הביטוי נועד לאפשר ביקורת, הצגת טענות והגנה אפקטיבית גם כאשר הדברים אינם נעימים. ההתנגשות בין שתי הזכויות אינה נפתרת באמצעות סיסמה שלפיה אחת מהן תמיד גוברת.

המקרה הנדון כאן מציב את המתח הזה בתוך הליך של כינוס רכב. בפרוטוקול הדיון הופיעו טענות שלפיהן הנתבע, בעל הרכב, הפר צו, עבר עבירה והשתמש ב„תרגילים מלוכלכים” שלמד בעבר כחוקר פרטי. בתמליל נפרד מופיעים מפי עורך הדין דותן צור כינויי גנאי והאשמות חוזרות בגניבה, במרמה ובעבריינות כלפי הנתבע.

שמו הטוב של אדם - המוניטין שצבר לעצמו במהלך חייו - הוא נכס מקניינו. ניתן אולי לגזור את הזכות לשם טוב גם מהזכות להגנה על הקניין. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מחיל (בסעיף 7 לחוק) הגנה חוקתית גם על הזכות לפרטיות, ובמקרים מסוימים פגיעה בשם הטוב תהיה גם פגיעה בפרטיות הנפגע ובצנעת חייו.

מקור: אורי שנהר, דיני לשון הרע, מהדורה שנייה (2024), סעיף 3.2.1, עמ' 51-52.

מתי האשמה פלילית היא ביקורת, ומתי היא פגיעה בשם הטוב

חוק איסור לשון הרע מתייחס לפרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו בשל מעשים המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, במשלח ידו או במקצועו. הוא גם דורש „פרסום”, כלומר הגעה לאדם נוסף מלבד הנפגע, בכפוף לפרטי החוק.

כינויים כמו „גנב”, „רמאי”, „נוכל” ו„עבריין” יכולים להישמע כקללות, אך הם עשויים גם להשתמע כטענה עובדתית שאדם ביצע עבירה. ההבחנה אינה נקבעת לפי המילה לבדה. יש לבדוק את ההקשר, את קהל השומעים, את הטון, את החזרה על הטענה ואת השאלה אם הוצג בסיס עובדתי. מי שטוען שבוצעה מרמה אינו רק מביע חוסר שביעות רצון. הוא מייחס דרך פעולה פלילית או פסולה, ולכן נדרשת זהירות מיוחדת.

חוקר פרטי אינו שם נרדף לעבריין

מקצוע החקירות הפרטיות הוא מקצוע מוסדר, ורישויו מצוי בפיקוח משרד המשפטים. לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב-1972, את הרישיון מעניקה ועדת רישוי שמינה שר המשפטים, רק למי שעמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, ורק אם לדעת הוועדה אין מניעה לכך מטעמים של ביטחון הציבור או מטעמים הנוגעים לעברו, לתכונותיו או להתנהגותו של המבקש.

לכן עצם העיסוק כחוקר פרטי אינו ראיה ל„תרגילים מלוכלכים”, לניתוק אמצעי איתור או לכל עבירה אחרת. אם נטענת פעולה מסוימת, ראוי להציג את הראיה לאותה פעולה. חיבור בין מקצועו של אדם לבין „טריקים” או עבריינות יוצר רושם שהמקצוע עצמו הוא מקור לחשד. זו הכללה שפוגעת לא רק באדם המסוים, אלא גם באופן שבו הקורא תופס מקצוע חוקי ומפוקח.

חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב: אין מנצח אוטומטי

הספר דיני לשון הרע מציג את שתי הזכויות כזכויות חוקתיות. בפסיקה הישראלית קיימות גישות שנתנו משקל מיוחד לחופש הביטוי, בעיקר בנושאים ציבוריים ובפרסומים על דמויות ציבוריות. לצד זה קיימות גישות המדגישות איזון אופקי והקשרי, בלי להכריז מראש שחופש הביטוי תמיד גובר. יש גם דעות שלפיהן במקרה של ספק ראוי להגן דווקא על השם הטוב. הדיון בספר מלמד שהאיזון אינו סיסמה אחת אלא סדרת שאלות.

במקרה של כונס נכסים רכבים ושל רכב מכונס נכסים יש עניין ציבורי ממשי בביקורת על הפעלת כוח משפטי, על מסירת אזהרות, על תפיסת רכבים ועל התנהלות בעלי תפקיד. חופש הביטוי מגן על עצם האפשרות לפרסם ביקורת כזו. אולם עניין ציבורי אינו פוטר מדיוק. ככל שהפרסום מייחס עבירה חמורה יותר, כך גדלה החשיבות של מקור, של הקשר ושל ניסוח שאינו הופך טענה לעובדה מוגמרת.

איזון אחראי בוחן לפחות את השאלות הבאות:

  1. האם מדובר בעובדה הניתנת להוכחה, בהבעת דעה, בעלבון או בשילוב ביניהם?
  2. האם קיימת ראיה ישירה לטענה, או רק מסקנה של אחד הצדדים?
  3. האם הדברים נאמרו לצורך ענייני בהליך, או כדי להשפיל בפני אחרים?
  4. מה היה היקף הפרסום ומי שמע אותו?
  5. האם ניתנה לנפגע אפשרות ממשית להגיב?
  6. האם ניתן היה להשיג את אותה מטרה בניסוח מדויק ופוגעני פחות?
  7. האם חלה חסינות מוחלטת או הגנה אחרת לפי החוק?

בתוך אולם הדיונים ומחוץ לו

סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מעניק חסינות רחבה לפרסום של בעל דין או בא כוחו שנעשה תוך כדי דיון. בפסיקה נקבע כי החסינות היא מוחלטת לצורך תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

לכן יש הבדל עקרוני בין המשפטים שנרשמו בפרוטוקול לבין המשפטים שבתמליל שלאחר הדיון. גם אם אמירה באולם מוגנת מפני תביעת לשון הרע, אין פירוש הדבר שבית המשפט אימץ אותה, שהיא הוכחה, או שהיא בהכרח ראויה מבחינה דיונית או מקצועית. לגבי שיחה במסדרון או לאחר הדיון נדרש בירור עובדתי ומשפטי נפרד: היכן בדיוק נאמרו הדברים, למי, באיזה מרחק מן הדיון ומה היה הקשרם. הכתבה אינה מכריעה בשאלת תחולת החסינות על האירוע הנטען.

הליך משפטי ראוי והוגן דורש דיוק גם בעימות חריף

הליך הוגן אינו מבטיח לצד שעמדתו תתקבל. הוא מבטיח שהמחלוקת תיבחן באמצעות מסמכים, טענות וסעדים משפטיים, ולא באמצעות הפיכת כינוי גנאי לתחליף לראיה. בעל רכב שמפר צו יכול להיתקל בסנקציות. כונס נכסים רשאי לבקש הוראות ולפעול לתפיסת הנכס. בית המשפט רשאי לדחות בקשה ולבקר גרסה. כל אלה שונים מקביעה שאדם הוא גנב או רמאי.

גם ביקורת ציבורית על משרד עורכי דין ועל כונס נכסים חייבת לעמוד באותו מבחן. אין לייחס אמירה לאדם רק משום שהוא שותף במשרד, ואין להפוך שיוך ארגוני לאחריות אישית.

ויקטור פישר, עופר חן, אלעד גבאי ודותן צור: מה המסמכים מראים

בחן פישר גבאי משרד עורכי דין שלושה שותפים: ויקטור פישר עורך דין, עופר חן עורך דין ואלעד גבאי עורך דין. מי שמחפש „ויקטור פישר עורך דין” צריך לדעת כי בצו המינוי שנבדק, ויקטור פישר עורך דין הוא כונס הנכסים שמונה בתיק הרכב. מי שמחפש „דותן צור עורך דין” ימצא כי בפרוטוקול מיום 13 בינואר 2026 דותן צור עורך דין מופיע כבא כוח הכונס, מטעם משרדו של ויקטור פישר עורך דין, והאמירות שנדונו לעיל נרשמו מפיו בפרוטוקול או יוחסו לו בתמליל.

עופר חן עורך דין מופיע בחלק ממסמכי שרשרת הטיפול והמסירה שנבדקו, אך האמירות שבכתבה אינן מיוחסות לו. בחומר שנבדק לכתבה זו לא נמצא מסמך המייחס את האמירות לאלעד גבאי עורך דין. לכן חיפושים כמו „עופר חן עורך דין” או „אלעד גבאי עורך דין” אינם מצדיקים לייחס להם דברים שנאמרו, לפי המסמכים, בידי אדם אחר.

שאלות נפוצות על כונס נכסים ורכב מכונס נכסים

מהו כונס נכסים לרכב?

כונס נכסים הוא בעל תפקיד שממונה בצו ופועל למימוש נכס לפי סמכויותיו ותחת פיקוח הערכאה הממנה. כאשר מדובר ברכב, יש לבדוק את צו המינוי, את זהות הכונס, את מצב ההליך, את אישור המכר ואת ההחלטות המאוחרות.

מה חשוב לבדוק בחיפוש „כונס נכסים רכבים” או „רכב מכונס נכסים”?

יש לבדוק מי מונה, האם המכר אושר, האם קיימת בקשה לעיכוב, מה מצבו הפיזי והמשפטי של הרכב, ואילו מצגים ניתנו לקונה. מחיר נמוך אינו מחליף בדיקת מסמכים.

האם מותר לקרוא לאדם „עבריין” במהלך דיון?

דברים שנאמרים תוך כדי דיון עשויים לחסות תחת סעיף 13(5), גם אם הם חריפים. החסינות מפני תביעת לשון הרע אינה הופכת את האמירה לממצא שיפוטי, ואינה מכריעה אם היא ראויה מבחינה אתית או דיונית.

האם חופש הביטוי תמיד גובר על השם הטוב?

לא. שתי הזכויות נהנות מהגנה חוקתית. המשקל היחסי תלוי בסוג הביטוי, בעניין הציבורי, בעוצמת הפגיעה, בבסיס העובדתי, בזהות המעורבים ובהגנות הקבועות בחוק.

המסקנה

הדיון סביב כונס נכסים חן פישר גבאי אינו מחייב לבחור בין שתיקה לבין השמצה. אפשר לבקר הליך כינוס, להצביע על החלטות שיפוטיות, לפרסם טענות של בעל הרכב ולבחון את התנהלות עורכי הדין, בלי למחוק את ההבדל בין טענה, ראיה והרשעה.

חופש הביטוי מגן על האפשרות לדבר. הזכות לשם טוב מחייבת אחריות לאופן שבו מדברים. הליך משפטי ראוי והוגן זקוק לשניהם.

מקורות והבהרות

רכבים מכונס נכסים - היזהר הקונה